איך לבצע קידום אתרים בעזרת דו”ח כרטיסי הריץ’? עופר לנגר 7 ביולי 2016 חדשות גוגל 2590 באמצע חודש יוני האחרון פרסמתי מאמר ובו עדכנתי שריצ’ארס גינגראס, עובד בכיר בגוגל הרצה בכנס I/O האחרון של גוגל ותוך כדי הרצאתו התייחס לפיצ’ר חדש ב- Search Console – “דו”ח התוצאות העשירות”: בהמשך לכך, ב- 23 ביוני דני גודווין (Danny Goodwin) עדכן במגזין Search Engine Journal שגוגל החלה להוסיף את “דו”ח התוצאות העשירות” (Rich Result) לדו”ח ניתוח החיפושים. כך זה נראה כבר במחוזותינו: הדו”ח הזה מאפשר לכם לערוך הצלבות בין “תוצאות Rich” לבין פרמטרים אחרים כמו הופעות, שיעורי קליקים, מיקום וכדומה. הדו”ח הזה הוא כביכול הכרה של גוגל בחשיבותו של גרף הידע בתוצאות החיפוש. כשגוגל מייצרת עבור בעלי ומקדמי אתרים דו”ח שכזה היא בעצם מרמזת על החשיבות שהיא מקנה לקשר שבין נראות בעמוד תוצאות החיפוש לבין השפעה על תוצאות ומיקומים. ניתן לגשת לדו”ח הזה בקלות על ידי לחצה בקונסולת החיפוש על תנועת חיפוש >> ניתוח חיפושים. בינתיים גוגל שחררה את דו”ח כרטיסי Rich (בעיני תרגום מזעזע לעברית): הדו”ח הזה – משמעו שגוגל רואה כיום יותר מתמיד את הקשר שבין Knowledge Graph לבין ההשפעה על כמות הכניסות לאתר מעמוד תוצאות החיפוש. המטרה של הדו”ח הזה היא לתת לבעלי אתרים (או מקדמי אתרים) קצת יותר תובנות ברמת המאקרו על הנראות של האתר ב- SERP. כלומר, בעלי אתרים יוכלו להיכנס לדו”ח הזה ולהבין כמה מתוצאות החיפוש שלהם נראות טוב בגוגל? כמה יש לשפר? ומה בדיוק חסר לגוגל כדי להציג את הכרטיסיות הללו בצורה טובה יותר? עד היום, מנהלי ומקדמי אתרים – שיזכו לחיים ארוכים 🙂 – היו נאלצים להתאמץ ולבדוק עמוד-עמוד ב- Structured Data Testing Tool על מנת להבין מה הבעיה הקיימת בעמוד. האם יש שורות בקוד ה- ld+json שלא נכתבו בצורה תקינה, ולפצח בעצמם האם הסכמה שלהם הייתה תקינה. דוגמה לשימוש אופטימלי בגרף הידע אז מה כל-כך שונה בין הדו”ח הזה לדו”ח כרטיסיות Rich? בדו”ח ניתוח החיפושים הפואנטה היא להבין את הקשר בין הופעתן של כרטיסיות גרף הידע לבין כמות הכניסות לאתר מעמוד תוצאות החיפוש (Click Through Rate). אנקדוטה מעניינת: פעם ניסיתי לגרום לסכמה של אחד האתרים שקידמתי להופיע במנוע החיפוש, ואחרי חודש של עבודה ממושכת על כל שורה ושורה מהקוד, גיליתי שבגלל פסיק (“,”) ורווח (” “) גוגל לא אישרה לי את הסכמה ועקב כך לא הציגה את כרטיסיית גרף הידע שלי בעמוד תוצאות החיפוש. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה שליטה ב- syntax היא חיונית בהטמעת סכמות לטובת שיפור נראות התוצאות. איך תשתמשו בדו”ח כרטיסי Rich? בחלקו העליון של הדו”ח תוכלו למצוא את הסטאטוס של כרטיסי הריץ’: כרטיסים לא חוקיים – תכונות של סכמות בהן השתמשתם בצורה לא נכונה. לדוגמה, במקרים של טעויות syntax כרטיסים הניתנים לשיפור – תכונות חסרות בסכמות. לדוגמה: כאשר הטמעתם סכמת מתכונים באתר שלכם, אבל שכחתם לכלול תכונה המציינת את כתובת תמונת המתכון, כך זה נראה >> כרטיסים המשופרים במלואם – מדובר בסכמות שהן נכונות. דוגמה לשימוש בסכמה בה כל התכונות הרלוונטיות מופיעות: תמונה, כוכבי דירוג, מספר דירוג, כמות סקירות, והזמן הנדרש להכנת המתכון. בחלקו האמצעי של הדו”ח תמצאו גרף המציג פריסה של הכרטיסיות השונות לפי התאריך בו הן התגלו על-ידי גוגל. אם אתם עובדים עם תוספי וורדפרס המייצרים לכם סכמות לכל רוחב האתר (site wide), יהיה מעניין מאד לעקוב אחרי ההתגלות של הסכמות על-פני ציר הזמן. כך זה נראה: בחלקו התחתון של הדו”ח תוכלו למצוא את הטבלה המרכזת את 3 סוגי הכרטיסיות: תוכלו למיין את הטבלה לפי סוגי הכרטיסיות או להוריד את הטבלה למחשב לנוחיותכם. בלחיצה על החץ בחלקה השמאלי של הטבלה (ראו תצלום מסך) תופנו לטבלה יותר פרטנית בהתאם לסוג הכרטיסיות שבחרתם. בחרתי את הדוגמה שלפנינו כי היא מקרה קלאסי של סכמת site-wide באתר מתכונים שלא הוטמעה כמו שצריך. השדות המצוינים – nutrition, cooTime, prepTime, ingredient, description, author & calories – ניתן לשפר אותם פעם אחת בסכמה המוטמעת ה- <Head> והשינוי יתוקן בהאצלה כלפי כל עמודי האתר. כך ההגדרות של השדות הללו מופיעות באתר schema.org/Recipe: והנה דוגמה ליישום נכון של הסכמה: <script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “Recipe”, “author”: “השף אייל שלם”, “cookTime”: “PT1H”, “datePublished”: “2009-05-08”, “description”: “מתכון נפלא לעוגת שוקולד, מצופה בקצפת עם אגוזי מלך. מתכון שהכנתי לראשונה לבת זוגתי בדייט השלישי שלנו”, “image”: “עוגת-שוקולד-עם-קצפת.jpg”, “recipeIngredient”: [ “3 ביצים”, “1 כוס סוכר”, “1 כוס קמח” ], “interactionStatistic”: { “@type”: “InteractionCounter”, “interactionType”: “http://schema.org/Comment”, “userInteractionCount”: “140” }, “name”: “מתכון נפלא לעוגת שוקולד”, “nutrition”: { “@type”: “NutritionInformation”, “calories”: “240 קלוריות”, “fatContent”: “9 אחוז שומן” }, “prepTime”: “PT15M”, “recipeInstructions”: “כאן תופענה ההוראות המדויקות להכנת המתכון. מאחר שאני יודע להכין רק חביתה, ציינתי כאן טקסט סתמי בלבד“, “recipeYield”: “1 אדם”, “suitableForDiet”: “http://schema.org/LowFatDiet” } </script> לכל מי שמטמיע סכמות באתר שלו באופן שוטף, כדי לקדם אתרים בצורה נכונה אני ממליץ לכם לפתח הרגל חדש – היכנסו לדו”ח הזה לפחות אחת לחודש ובדקו אילו כרטיסיות חדשות התגלו על-ידי גוגל ונסו לשפרן כמה שיותר. ככל שהזמן יעבור, אתם תתחילו לראות את הקשר שבין נראות אופטימלית במנוע החיפוש לבין ה- Click Through Rate של אתרכם. נראות אופטימלית ב- SERP = יותר כניסות לאתר. מתמטיקה פשוטה מאד. החלק הקשה בכל הסיפור הזה הוא הטמעת הסכמות, מעקב אחרי עדכונים ב- schema.org ומעקב אחר ההשפעה על הכניסות. מכאן ואילך הכל עניין של להרגיל את עצמכם למדוד תוצאות. אחריות היא שם המשחק. מאמרים נוספים באותו נושא: איך לגרום לאתר שלכם להופיע כתשובה ישירה בעמוד תוצאות החיפוש של גוגל? קידום אתרים מונחה סכמות: איך מטמיעים סכמות בעמודים עם מאפיינים חסרים? גוגל ממשיכה לשדרג את עמוד התוצאות – איך זה נראה? המאמר תרם לידע המקצועי שלכם? אשמח שתשתפו אותו ברשתות החברתיות 🙂
