בשבוע האחרון פורסם ב- SEL ש- Cesarino Morellato and Andrea Scarpetta מצאו קורלציה בין כמות ההקלקות לבין “דירוגים גלויים” של שאילתות (בעברית: קשר-עקיף בין CTR לדירוגים). במאמר צויינה החשיבות הרבה שיש להשפעה של מטא-תיאורים וטייטלים על שיעור ההקלקות. לאחר שקראתי זאת נזכרתי בעלייה משמעותית שחלה לאחרונה במאמרים בנושא של סמנטיקה והקשר שלה לקידום אתרים; לכן החלטתי שזה הזמן הנכון ביותר להציע מדריך פרקטי ל- Semantic Content.

המשפט האל-מותי “התוכן הוא המלך” היה קיים שנים רבות בתחום של קידום אתרים, ובשנים האחרונות אפשר כבר לנסח זאת אחרת: “התוכן הסמנטי הוא הנסיך”. סמנטיקה עוסקת בחקר משמעותן של מילים וביטויים בשפה. והיום, יותר מתמיד גוגל מצליחה למצוא קשרים בין מילים והשדות אליהם הן שייכות ולהציע תוצאות חיפוש מדוייקות גם כאשר הגולש מקליד ביטוי שלא הופיע כלל בשאילתת החיפוש.

“אופטימיזציית תוכן סמנטי היא הפרקטיקה של הפיכת עמודי אינטרנט לכאלו שירצו כמות גדולה יותר של מבקרים” (אריק אנג’, SEL, 17.8.2015).

ההתייחסות לנושא של תוכן סמנטי מחייבת אותי להתעכב קצת על המונח – Semantic SEO. המונח “SEO סמנטי” היה קיים עוד מ- 2007. ההגדרה טובה ביותר לכך הופיעה ב- Mashable, מגזין פופולארי בתחום הדיגיטל:

“חיפוש סמנטי משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין את כוונת המחפש ואת המשמעות של השאילתה ואין מדובר בניתוח מילוני באמצעות מילות מפתח. כאשר אתם מחפשים עכשיו, גוגל נותנת לכם תוצאות המבוססות אך ורק על הטקסט ואותן מילים שהקלדתם באותו חיפוש שביצעתם. בעיקרו של דבר, גוגל נותנת לכם את הניחוש הטוב ביותר שלה. כאשר אתם משתמשים בחיפוש סמנטי, גוגל תצלול לתוך מערכת היחסים בין המילים הללו, איך הן עובדות יחד, ותנסה להבין מה פירוש המילים האלה.”

לאחר שהבנו מהו תוכן סמנטי ואת ההגדרה הבסיסית לקידום אתרים סמנטי, כעת אתייחס לשני שלבים משלימים לביצוע Semantic SEO:

א. הטמיעו בתוכן מושגים הקשורים לעולם הסמנטי שלו

על מנת להפוך תוכן מסוים לרלוונטי יותר באותו תחום סמנטי חשוב להכיר לעומק את טווח המושגים שקשורים לאותו עולם תוכן. ככל שהקשרים בין המונחים הבאים לידי ביטוי בתוכן מסוים חזקים יותר, כך גוגל תראה בתוכן הזה כרלוונטי יותר לשאילתות מסוימות. כשאתם מנסים לחשוב על איך להגיש את הנושא שלכם במאמר שמטרתו להגיע לדירוגים גבוהים יותר ממאמרים אחרים באותו נושא, יש חשיבות רבה על שימוש במושגים שיש ביניהם קשר חזק יותר. דמיינו לעצמכם את הדוגמה הבאה: בבואה לבחון את חשיבותו של התוכן בשדה סמנטי מסוים, גוגל מסתכלת על שני מאמרים – אחד באתר שלכם והאחר באתר של המתחרה – ומנסה לבחון איזה מבין המאמרים יותר רלוונטי על הביטוי “ברק אובמה”. במקרה הראשון (ימין) קיים מאמר המתייחס לידיעה חדשותית בה מסופר כי ברק אובמה, נשיא ארצות הברית התייחס בכנס האחרון באייפאק לפוליטיקה הישראלית המנסה להציגו כמי שמעוניין בחיזוק הקשרים עם איראן. במקרה השני (שמאל) קיים מאמר המתייחס למאמר שכתב בבלוג שלו ישראלי שלאחרונה במהלך טיול בחוף המזרחי, בעת שהותו בוושינגטון עבר ליד הבית הלבן וראה בדיוק את ברק אובמה יוצא עם פמלייתו.

דוגמה לתוכן סמנטי

מכאן, דיי ברור כיצד גוגל תתייחס לקשרים השונים בין המילים הרבות המצויות בתוך שני הטקסטים. במקרה הראשון הקשרים לביטוי “ברק אובמה” חזקים יותר מאשר במקרה השני. זו דוגמה פשטנית, אך היא מציגה בצורה יותר מוחשית כיצד עולם הקשרים פועל בעת חיפוש סמנטי.

אז איך בדיוק אפשר לייצר שיטה פרקטית לכתיבת תוכן המתבסס על שדה סמנטי בעל קשרים חזקים יותר? השיטה הראשונה היא שיטה מורכבת – עליה תוכלו לקרוא בהרחבה במאמרו של אריק אנג’. שיטה זו נקראת term frequency–inverse document frequency. זוהי שיטה סטטיסטית שמטרתה לשקף כמה חשובה מילה או ביטוי מסוימים בתוך מסמך. ערך ה- TF-IDF גדל פרופורציונלית ככל שמספר הפעמים שמילה מסוימת מופיעה תוך התחשבות בעובדה שמילים מסוימות עשויות להופיע יותר מאחרות באופן כללי. שיטה זו חורגת מגבולות מטרתו של מאמר זה ועל כן לא ארחיב על כן.

TF-IDF

השיטה השנייה, כלל לא מגיעה מעולם ה- SEO, אלא קשורה לעקרון בתחום הפסיכולוגיה החברתית הנקרא “אינטרס אישי נתפס” (לקריאה נוספת: Flipnosis: The Art of Split-Second Persuation, Kevin Dutton). קווין דאטון התייחס בספרו לאחד העקרונות החשובים בתורת השכנוע, והסביר כי אינטרס אישי נתפס הוא לא הניסיון המובן מאיליו לנסות לתת לנמען מה שאתם חושבים שהכי טוב עבורו, אלא להבין מהם הצרכים ומה הרצונות של הנמען ולספק אותם עבורו. הנה דוגמה פרקטית בה השתמשתי לאחרונה על אחד הלקוחות שלי.

המצב הנתון: עמוד המטרגט ביטויי כללי בתחום הרכב. זה אחד מביטויי הליבה של הלקוח.

הבעיה: הלקוח רוצה לספר על כל המסלולים לרכישת רכב, אך הוא לא יכול לבחור מי קהל היעד המגיע לעמוד במיוחד מאחר שמדובר בביטוי כללי עם אלפי חיפושים חודשיים.

פתרון: הפתרון מחולק לרמה הפוליטית (איך אני מסביר את הפתרון שלי ללקוח) ולרמה הטכנית (איך אני משתמש בטכניקה הנידונה לטרגוט טוב יותר של התוכן).

  • פוליטית – קודם כל הייתי חייב להסביר ללקוח את הסוגיה מולה אנו ניצבים – אין לנו יכולת לשלוט על סוג הטראפיק המגיע לעמוד, ועל כן נהיה חייבים לספק תשובה לכל הסגמנטים של הטראפיק, או אם תרצו לכל סוגי הפרסונות שיקראו את הטקסט.
  • טכנית – הייתי חייב להבין מהם הסגמנטים השונים שאותם העמוד מנסה לשרת, וביניהם: אנשים המעוניינים לרכוש רכב ומתלבטים בין האפשרויות השונות של חברות מתחרות, אנשים שרכשו רכב מאותה חברה, לקוחות וותיקים. נכון לעת עתה העמוד מציע מענה רק עבור לקוחות פוטנציאליים, ומתייחס לפריזמה צרה של מסלולי החברה. לאחר בחינה מעמיקה של התוכן העליתי כמה שאלות, שניתן יהיה לספק להן מענה בקלות ולעזור לכל הסגמנטים השונים המגיעים לעמוד:
    • למתעניינים:
      • מה השלבים הפשוטים אותם הלקוח צריך לבצע כדי לרכוש אצלכם רכב?
      • במידה שיש גולשים שרק מתעניינים לשמוע עוד על סוגי הרכבים – האם יש לכם תערוכות בהן יוכלו הלקוחות לצפות ברכבים? (כמובן, שידעתי שהתשובה לכך היא חיובית) האם יש תמונות של הרכבים השונים בזוויות שונות? (כמובן, שגם לכך ידעתי שהתשובה חיובית)
      • האם יש לכם אפשרות להציג בתמצית קצת סטטיסטיקות של לקוחות חדשים שהצטרפו והמשיכו גם לרכב הבא שלהם?
      • מה תוכלו לספר ללקוחות פוטנציאלים בכל הנוגע לאחריות על מערכות שונות ברכב?
      • מדוע אין מספיק הרחבה על פתרונות המימון שלכם בעמוד?
    • לאלו שהצטרפו כבר אליכם:
      • אילו שירותים נוספים אתם מציעים עבור לקוחות חדשים?
      • במידה שאצרף אליכם אנשים נוספים שיקנו רכב – האם אזכה להטבות?
    • לוותיקים:
      • האם אחרי שנה או שנתיים אתם מציעים להחליף את הרכב בחדש? (ליסינג וכדומה)
      • האם יש לכם מבצעים חדשים? משהו שיכול לגרום לי לראות בכם חברה שכל הזמן מתחדשת והולכת עם הקדמה?
אלו שאלות פשוטות, התחכום הוא כמובן רק להבין את האינטרס האישי הנתפס של הסגמנטים השונים המבקרים בעמוד. אי-אפשר לצאת מתוך הנחה שהעמוד מספק מענה אחד בלבד, וכל גולש שיגיע לעמוד בהכרח הוא לקוח פוטנציאלי. אפשר כמובן להבליט תשובות לשאלות מסוימות על פני אחרות, ויש מגוון דרכים לעשות זאת: מיקום התשובה בעמוד (למטה או למעלה), יצירת אלמנטים מכווני מבט (תמונות לרוב בולטות יותר מטקסטים), גודל הפונט וכדומה. הפתרון העקיף של שלב זה הוא שאתם באופן טבעי תשתמשו במושגים שהקשר בינהם חזק יותר סמנטית, וחשוב מכך – מספקים מענה טוב יותר לצרכי המבקרים בעמוד. 

ב. בצעו מחקר תוכן מתחרים

אם יצא לכם לבצע חיפוש לאחרונה (כן, אפילו אותי זה הצחיק), וודאי שמתם לב שכמעט עבור כל שאילתה מנסה גוגל לספק מענה מגוון בתוצאות חיפוש שהיא מציגה לכם. נכון לכתיבת שורות אלה, כאשר תחפשו לדוגמה את הביטוי “קניית רכב” במתכנן מילות המפתח של גוגל, תוכלו לראות שזה ביטוי בעל 1,600 חיפושים חודשיים בממוצע. מבין 10 התוצאות המופיעות בעמוד הראשון – חברות המציעות קניית רכב יד שנייה, מדריך לקנייה של רכב, גלריית רכבים חדשים וכדומה. התובנה מכך היא שאם תצליחו להציע לגוגל עמוד המספק מענה לכל אותן שאלות (שכל אחד מהמתחרים שלכם מציע על הביטוי אותו אתם מקדמים), סביר להניח שהתוצאה שלכם תהיה מקיפה וממצה יותר.

אז איך עורכים “מחקר תוכן מתחרים”?

  1. חפשו את הביטוי שלכם בגוגל.
  2. בעמוד תוצאות החיפוש, פתחו בטאבים נפרדים את כל התוצאות המתחרות שלכם (גם כאלו שקצת מתחתיכם… רק בשביל ההשראה). אזהרה: אל תלחצו באמת על כל אחת מתוצאות החיפוש (אחרת אתם עשויים לקדם בטעות את המתחרים שלכם דרך אותה שאילתה), אלא העתיקו רק את הכתובת המופיעה בירוק בעמוד תוצאות החיפוש או פשוט הגיעו לאתר של אותו מתחרה ונווטו ידנית לעמוד הספציפי.
  3. קראו היטב את התוכן שהמתחרים שלכם כתבו בהקשר לאותו ביטוי ושאלו את עצמכם לא רק האם יש בתוכן של המתחרים מענה שהעמוד שלכם לא מספק, אלא גם – ואולי בעיקר – האם התוכן שלהם רלוונטי באמת גם לעמוד שלכם.
  4. נסחו בנקודות – מבלי לעשות עדיין סדר מסוים – מה היה לכם חשוב להוסיף לעמוד שלכם.
  5. כעת תהיה בידכם רשימה ארוכה של נקודות אותן תרצו להוסיף לעמוד אותו אתם מקדמים. קראו רשימה זו שוב ונסו להבין האם קיימים קשרים רעיוניים בין ההיבטים השונים? במילים אחרות, האם אפשר לתחום כמה היבטים תחת נושא-אב אחד?
  6. כעת מיינו את הרשימה לפי נושאי האב עליהם החלטתם?
  7. קראו את הרשימה הסופית שוב ונסו לראות האם יש היבטים מיותרים (שיכולים ליצור העמסה או עודף-אינפורמציה). במידה שכן, הסירו היבטים אלו מהרשימה.
  8. כאשר הרשימה בידיכם, קראו שוב את תוכן העמוד המקודם, ואת רשימת ההיבטים החסרים בעמוד (החדשה). כעת קבעו סדר עדיפויות – מה יוצג לפני מה?
  9. קבעו מה תהיה הבולטות של ההיבטים השונים בעמוד
  10. כתבו על כך תוכן בהתאם

וואלה! הנה לכם שני היבטים משלימים בהם תוכלו להשתמש כדי לשפר את התוכן שלכם ובוודאי ליצור קשרים סמנטיים חזקים יותר בין הנושאים השונים אותם אתם מציגים בעמוד המקודם. וודאי השאלה שאתם שואלים את עצמכם כעת היא האם יש לי ראיות סטטיסטיות להצלחה של השיטה? ובכן, בימים אלו אני אוסף נתונים המוכיחים את הצלחתה של השיטה. בסוף חודש אוקטובר אני מתכנן להציג אותם כאן באתר ולהרחיב על כך במאמר נוסף. היה לי חשוב לשחרר את הטכניקה הזו כבר לאוויר, כי אני אני מאמין שכמו שהיא תורמת לי אני מקווה שהיא גם תסייע לכם.

המלצה: למי שמעוניין לקרוא עוד על כלי נהדר לביצוע מחקרי TD-IDF, ל- SEMANTIC SEO אני ממליץ מאד לקרוא על הכלי של Keyword.io

 

אודות הכותב

SEO Expert at 888 Holdings

עופר לנגר, בוגר תואר שני באוניברסיטת ת"א בפקולטה לתקשורת, כיום משמש בתפקיד SEO Expert בחברת 888 אחזקות, כמי שאמון על אסטרטגיית ה- SEO של הארגון. בעבר היה VP of SEO Services ב- Angora Media Group. במסגרת תפקידו כמנהל תחום קידום אורגני, היה אחראי על קידום תאגידים כמו תנובה, דואר ישראל, תאגיד התקשורת בינת, מיטב דש, אמריקן לייזר, השף הלבן ועוד.

  • פשוט לגזור ולשמור, מאמר מעולה ומקצועי. אני מתכוון לנסות את זה כבר עכשיו.
    תודה רבה עופר!

    • יהיה לך קצת קשה, כי הפעלתי EVENT בתג מנג’ר שמעדכן אותי כל פעם כשמישהו מעתיק חומר מהאתר שלי 🙂
      תודה על המחמאה חבר יקר!

  • בקשר לסעיף הראשון, מוז יצאו עם מאמר חדש בנושא קישורים בפורמט ויזואלי. אחד הסעיפים מציג את הנושא הסמנטי בתוכן (סעיף 5 – Phrase-based indexing). לא מחדש במיוחד, אבל מרתק לראות את זה מבחינה ויזואלית: https://moz.com/blog/7-link-seo