בשבוע שעבר, בחלקו הראשון של המאמר (לחבק את הפנדה חלק א’), סיפרתי שהפנדה הפכה להיות חלק מאלגוריתם הליבה של גוגל. בתוך כך, הצגתי את הצעדים שכדאי לנקוט כדי שהפנדה לא תדרוך לכם על הראש 🙂 או במילים אחרות, הצגתי צעדים קונקרטיים להימנעות מפגיעה של אתרכם.

המאמר הזה הוא המשכו הישיר. אם בחלקו הראשון של המאמר התייחסתי בעיקר להיבטים תוכניים, כעת אתייחס בעיקר להיבטים שקשורים למכשולים המסיחים את דעת הגולש מהתוכן – ובעיקרם פרסומות ואפיליאייט. חברי היקר, תומר נעים, שהוא אשף-על של אפיליאייט, אמר בהקשר להרצאתו בכנס נקסטקייס האחרון:

“כיום, אז אני יכול לומר שבמציאות אינטרנטית לפיה כל שינוי בגוגל טורף מחדש את הקלפים (והכוונה היא לתוצאות/מיקומים) אז אין ברירה אלא לנסות וללמוד טכניקות חדשות בהן ניתן להשתמש על מנת להופיע במקומות ריאליים”.

פרסום ואפיליאייט

בכל הנוגע לעדכון הפנדה, כל הבעייתיות בפרסומות ואפיליאייט היא לא עצם קיומן, אלא העובדה שהן מסיחות את דעת הגולשים מהתוכן. יש לא מעט קולגות שלי למקצוע שכותבים על כך כל אימת שעדכון חדש של פנדה יוצא ולאחריו מתפרסם מעין מדור “המפסידים והמנצחים” של הפנדה. אותם מפסידים הם לרוב אתרים בהם כמות הפרסומות וקישורי האפיליאייט הם גדולים יותר מהערך שהגולשים מקבלים בעמוד מסוים. החשיבה הזו על “לסחוט” מהמשתמשים כמה שיותר מיץ או כמה שיותר כסף היא זו שמובילה לערך נמוך יותר באותו עמוד.

לא שכסף זה רע 😉 אבל חייבים קצת פרופורציה בחיים. בעלי אתרים לא יכולים לייצר פאנל שיווקי שרק מתחשב באינטרס שלהם. קווין דאטון, חוקר מפורסם בתחום תורת השכנוע אמר:

“‘אינטרס אישי נתפס’, הוא לא היכולת שלכם לשכנע אחרים במה שאתם מאמינים, אלא היכולת שלכם לתת לאנשים את מה שהם מאמינים שהם צריכים.”

בהקשר לפנדה, לאתרי אפיליאייט אין קריטריון הבוחן אותם בחומרה יותר מאשר אתרים שאינם אתרי-אפיליאייט. הבעיה היא שפעמים רבות לאתריי אפיליאייט יש הרבה קישורים ופרסומות המסיחים את דעת הגולשים ומספקים מעט תוכן, כך טוענת ג’ניפר סלאג מאתר The SEM Post.

פרסומות

פרסומות

כל עוד אתם עובדים לפי הנחיות האיכות של גוגל, ולא מאפשרים לפרסומות בעמוד להתבלט יותר מאשר לתוכן, אני לא הייתי כזה מוטרד. בסופו של דבר, יש דבר שנקרא “Layout Algo” (אלגוריתם התסדיר), שבוחן היכן הפרסומות בעמוד שלכם מסודרות ביחס לתוכן. האלגו הזה מוריד את דירוגם של עמודים עם עודף-פרסומות הממוקמות באופן המעניק חשיבות יתרה לפרסומת על-פני התוכן. לרוב, מדובר בפרסומות הממוקמות באופן קיצוני באזור המכונה Above The Fold.

אנשים רבים נוטים לייחס מיקום של פרסומות רבות בחלקו של המסך לעדכון הפנדה, אולם הבעייתיות כאן שייכת דווקא בכלל לחלק מהאלגו המכונה “Above the Fold Algo” המטרגט אתרים שבהם פרסומות רבות בחלקו העליון של המסך – מה שמאלץ את הגולשים לגלול הרבה מטה עד שהם יחשפו לתוכן העיקרי שמכיל העמוד. זה התוכן שבפועל הם חיפשו למצוא מלכתחילה.

קישורי אפיליאייט

ג’ון מולר, טען פעם באחד הסשנים של הנגאאוטס:

“וודאי שאתרי אפיליאייט עשויים להיות מאד מועילים, יכול להיות בהם המון מידע ואנחנו אוהבים להראות אותם בחיפוש [עמוד תוצאות החיפוש, ע.ל.]”

 

הבעייתיות היא באותם אתרים שבהם יש עמודי תוכן החוזרים על אותם תבנית, מכילים מעט מאד ערך מוסף תוכני לגולשים ולרוב יש בהם חזרתיות לא פרופורציונית של אותם קישורים לאותם עמודים בדיוק. לא כל שכן, אתרים אלו לרוב לוקחים את אותו “אפיליאייט פיד” ומפרסמים אותו מחדש באתרים שלהם.  הנה דבריו של מולר בעניין:

אתרי אפיליאייט טובים (שמדורגים גבוה בתוצאות החיפוש) הם אלו שחושבים בראש ובראשונה על הגולשים שלהם, מספקים תוכן איכותי בתוך האתר, וערוץ האפיליאייט הוא עוד ערך מוסף המתלווה לתוכן באותם עמודים.

אתר אפיליאייט טוב הוא לא כזה שמפרסם את “10 הספרים הטובים ב- 2016”, כשלאחריו צ’אנק שמן של אפיליאייט מאמזון בליווי תוכן-צר רק כדי לסמן V כי צריך. דוגמה לאתר אפיליאייט טוב שאף זכה לפרס מעיתון הניו-יורק טיימס הוא ה- The Wire Cutter, אתר לביקורות גאדג’טים, מוצרי אלקטרוניקה ומוצרי צריכה – thewirecutter.com . אתר אפיליאייט נוסף שעושה אפילו עבודה טובה לא פחות הוא moneysavingexpert.com , המציע לצד קישורי האפיליאייט גם תוכן איכותי העוזר לאנשים מן השורה לבצע החלטות פיננסיות נכונות.

אחד הטריקים הכי גדולים בעולם האפיליאייט, הוא קנייה של טראפיק המבצע המרה בדמות לחיצות פיקטיביות על באנרים ולינקים. איך זה עובד? אפיליאייט סוגר דיל עם בעל אתר, שהוא יצליח להכניס לו טראפיק בכמות מסוימת. מה שבפועל קורה זה שמי שמנהל את קמפיין האפיליאייט (הספק) קונה לחיצות שנתפסות כאיכותיות ומדווחות בדו”ח החודשי כלחיצות לכל דבר ועניין. האפיליאייט מרוויח כסף בזדון, ובעל האתר שלא כל-כך מבין איך לקרוא את הדו”חות משלם על “מוצר”  שלא באמת קיבל. כיום, יש בוטים-פיקטיביים שאפילו מסוגלים לחקות לחיצה על באנרים, כך שגם אם בעל האתר היה מקליט תנועות עכבר של גולשים במסך – הדבר היה נראה לו טבעי לגמרי.

User Generated Content

UGC נקרא בעברית “תוכן גולשים” – תוכן שנוצא על ידי גולשים החל מתגובות פוסטים וכלה במאמרים שלמים שכותבים הגולשים (בין אם מתוך הנאה צרופה ובין אם מתוך אינטרס להוציא קישור לאתר שלהם).

תגובות

הרבה בעלי אתרים מתייעצים איתי האם להשאיר את פיצ’ר התגובות פתוח שמא חלילה גולשים יוסיפו תוכן שלא קשור לטרגוט הספציפי של העמוד. רק לשם הדוגמה: אם עמוד מסוים מטורגט על הביטוי “עדכון פנדה”, ופתאום מישהו מוסיף תגובה – “אז אני לא מבין האם העדכון הזה טוב או רע ליהודים?” כאן עולה השאלה האם תגובה שכזו תורמת לטרגוט העמוד או שמא היא רק מבלבלת את גוגל ועשויה להחליש את הטרגוט?

אני תמיד אומר- שימו לב לאינדיקטורים הבאים:

א. אורך המאמר – אם התגובה היא בסופו של מאמר ארוך, אתם יכולים להיות רגועים, שכן ממילא גוגל נותנת עדיפות לביטויים שממוקמים בחלקים העליונים/ראשונים של המאמר

ב. תאריך התגובות – גוגל יודעת להבדיל בין תגובות המתויגות עם תאריך לבין חלקו המהותי של המאמר ולתת עדיפות לתוכן על-פני התגובות.

ג. תוכן התגובה – אני תמיד ממליץ שכל תגובה תעבור מודרציה. כלומר, לא כל תגובה שבהחלט לא קשורה למהות המאמר היא רלוונטית. תגובה משעשעת שקיבלתי לאחרונה בבלוג לקידום אתרים: “If you want to start 2016 with a new diet – CALL now….” (לא נעלבתי…חחחח  אולי זה יעזור לקראת החתונה שלי 🙂

ד. אורך התגובה – לא כל תגובה קצרה היא תגובה לא טובה. אמנם יש היום פורומים ובלוגים שלמדו את הפטנט של ספאמרים, והם כבר הפכו את שדה התגובה לכזה שחייב להכיל X תווים, ופחות מזה לא תוכלו ללחוץ על כפתור ה”שלח תגובה”.

ה. כמות התגובות – שימו לב שכמות התגובות במאמר לא עולות על כמות התוכן שבו. ג’ניפר סלאג העירה כי לאחרונה נראה שגוגל בעצמה העיפה כתבות שלמות מה- Google News רק בגלל שכמות התגובות עלו על כמות התוכן החדשותי בעמוד (סעיף זה הוא תמונת-מראה לסעיף הראשון).

הנה מה שג’ון מולר אמר בנושא:

“חלק מזה יכול להיבנות על-ידי מעריצים נאמנים של האתר שלכם, אל תמעיטו ברצון הטוב של הגולשים שרוצים לעזור לשפר אתר מסוים ממנו הם כבר נהנים”

הנה דברים שאמר מולר בהתייחס לתגובות בבלוג המפורסם של בארי שוורץ SEroundtable:

 

 

דבריו של גארי איליס על כך:

“אם תגובות מראות שיש ממש קהילה פעילה מאחורי הקלעים שמעודדת משתמשים חדשים לכשהם נכנסים לאותם עמודים כדי להגיב וכדי להיכנס הישר לאותם עמודים שוב, כדי להמליץ על העמודים האלה לחבריהם, זה בהחלט סימן טוב”

Stackoverflow הוא דוגמה מצויינת לאתר שכל כולו מבוסס על UGC.

פורומים

ובעוד גארי איליס אמר לאחרונה שעדיף  שלא תסירו תוכן כשיטה להתאוששות מפגיעת עדכון הפנדה, ג’ון מולר מציע פתרון שאולי יותר רלוונטי למי שמנהלים פורומים, אך בין כל התוכן האיכותי מזהים כמה אזורים ספאמיים בעייתיים. אחרי הכל, אם אתם מתחילים להסיר אשכולות-נושאים שאתם מחשיבים כתוכן באיכות נמוכה, אז אתם ככל הנראה עתידים לקבל עשרות מיילים זועמים המתלוננים על צנזורה לא חוקית. מולר מציע פשוט להשאיר את התוכן הבעייתי אבל פשוט לבקש מגוגל לא לאנדקס אותו. Maile Ohye הציעה בכנס SMX ב- 2011  עוד רעיון נחמד: כל פוסט שנוסף לפורום ישאר לא מאונדקס כל עוד לא נוספה לו תגובה; ברגע שמתווספת תגובה אפשר לאנדקס את התוכן. כיום אפשר לפתח את הפונקציה הזו בצורה מאד פשוטה, ואני משתמש ב- UpWork או Elance לצרכים ספציפיים שכאלה.

כאן זה המקום להעיר שלדעתי כל אתר המבסס עצמו על תוכן גולשים חייב לכלול במקום בולט ונגיש “מדיניות פרסום תכנים”. כך ידעו הגולשים שהתוכן מנוטר, ולא כל טקסט יאושר. בין כללי המדיניות חובה גם להסביר לגולשים שתגובות שהנושא שלהם הוא “עזרה דחוף!!!” – יעברו עריכה או כלל לא יאושרו על-ידי מנהל המערכת.

האם יש הבטים טכניים לפנדה?

בואו רגע נניח את הקלפים על השולחן – עדכון הפנדה היה מאז ומעולם קשור לתוכן. לא מדובר כאן בכמה לינקים עמוד מכיל או האם העמוד נטען מהר. חלילה לא שההבטים הללו לא חשובים אלא פשוט שהם לא קשורים ישירות לפנדה.

כמו-כן, המיתוס הנפוץ הוא לגבי User Engagement, בטענה שגוגל בוחנת את הפרמטר הזה בכל הנוגע לעדכון הפנדה. זו טענה חסרת יסוד. המעורבות היחידה אליה גוגל מתייחסת בהקשר של עדכון הפנדה היא כל הנושא של תגובות, אליו התייחסתי לעיל.

לסיכום, במאמר-המשך זה ניסיתי לסקור את כל הפרמטרים הרלוונטיים שאליהם גוגל מתייחסת בכל הנוגע לעדכון הפנדה שרק לאחרונה הוזרק והוטמע בתוך אלגוריתם הליבה של גוגל.

אם יש לכם שאלות או נושאים שתרצו שארחיב, אשמח שתכתבו אלי בתגובות כאן למטה. בחצי קריצה: עדיף שאתם תחבקו את הפנדה מאשר שהיא תעשה “חיבוק דוב” לאתר שלכם 😉

אודות הכותב

SEO Expert at 888 Holdings

עופר לנגר, בוגר תואר שני באוניברסיטת ת"א בפקולטה לתקשורת, כיום משמש בתפקיד SEO Expert בחברת 888 אחזקות, כמי שאמון על אסטרטגיית ה- SEO של הארגון. בעבר היה VP of SEO Services ב- Angora Media Group. במסגרת תפקידו כמנהל תחום קידום אורגני, היה אחראי על קידום תאגידים כמו תנובה, דואר ישראל, תאגיד התקשורת בינת, מיטב דש, אמריקן לייזר, השף הלבן ועוד.