בשבוע האחרון הבלוגים החזקים בתחום של קידום אתרים סערו וגעשו:

"בכנות, אני מופתע שגוגל עשו זאת (ידענו שהם היו חייבים, אבל אני מופתע שזה קרה), אלגוריתם הפנדה של גוגל הוא כעת חלק מאלגוריתם דירוג הליבה" / בארי שוורץ, Seroundtable

"פנדה הוא אלגוריתם שייושם בכל אתר והפך לאחד מאותות דירוג הליבה שלנו. הוא מודד את איכות האתר, ואתם תוכלו לקרוא אודותיו בהנחיות שלנו. פנדה מאפשר לגוגל להתחשב באיכות ולשנות את דירוג האתר בהתאם." דובר מטעם גוגל, כתשובה לשאלותיה של ג'ניפר סלאג, TheSEMPost

משמעות הדבר היא שהפנדה הוזרק פנימה לתוך האלגוריתם, והוא לא עוד – כפי שהיה עד היום – פילטר מניעת ספאם שנכנס לפעולה לאחר שאלגוריתם הליבה סיים את עבודתו. כלומר, זה היה פילטר שיושם על תוצאות החיפוש כיחידה נפרדת לגמריי לאחר שאלגוריתם הליבה קבע את דירוגי האתרים. אגב, לאחרונה רצה שמועה שכאשר מדברים על אלגוריתם הליבה, משמעות הדבר שזה יהיה אלגוריתם שרץ בזמן אמת. לעומת זאת, בסשן האחרון של האנגאאוטס ג'ון מולר (Google's Webmaster Trends Analyst) מגוגל ציין שלא יהיה מדובר בזמן אמת.

באופן כללי, מה שהיה נקרא עד היום "עדכון הפנדה" נחשב לפילטר המונע, מגביל ומוריד את דירוגיהם של אתרים שנחשבים לאתרים מאיכות נמוכה. מה שמשליך בהכרח גם על הדירוגים של אתרים איכותיים, המאפשר להם לתפוס דירוגים גבוהים בעקבות תוכן איכותי בעמוד תוצאות החיפוש של גוגל.

שילוב הפנדה באלגו

מקדמי ובעלי אתרים, ניסו לבצע Reverse-Engeneer כל אימת שגוגל שחררה את אחד מעדכוני הפנדה שלה על-ידי ניסיון לראות מי שרד את העדכון האחרון. ההסתכלות על התוצאות הראשונות לאחר הפגיעה הייתה שגויה מיסודה, היא לא הצליחה להצביע על קשר ישיר בין מה שמקדמי ובעלי האתרים הבינו כפקטור דירוג לבין מה שאותו פקטור שבאמת גרם לאתר לשרוד את העדכון; והאמונה הרווחת שצריך להסיר כל תוכן לא איכותי מהאתר לקראת העדכון הבא, לא תמיד עזרה לצאת מעונש, כך אמר זאת במפורש גארי איליס מגוגל (אגב, אני באופן אישי מכיר מקרים בודדים שזה דווקא כן עזר.)

עבור מי שנפגע מעדכון הפנדה בפרט, ועבור כל מי שרוצה לדעת באילו סטנדרטים באתר שלו צריך לעמוד הנה כל כללי היסוד שאושרו על-ידי גוגל בכל הנוגע לפנדה. או אם תרצו, כך תוכלו לחבק את הפנדה, ולא לתת לה לדרוך לכם על הראש 🙂

אני אפשט בשורות הבאות את דבריה של ג'ניפר סלג, שכן היא הגרסה הטובה ביותר שקראתי עד כה בנושא זה. חילצתי עבורכם את התובנות המרכזיות ועשיתי פה אמל"ק כי לדעתי יש הרבה מאד נושאים שהם פחות רלוונטיים ויותר מידי תיאורטיים או קשים ליישום. החלק הראשון של המאמר מתייחס לתוכן, בעוד החלק השני של המאמר מתייחס להבטים של SEO טכני.

תוכן

  1. הסרת התוכן הלא נכון – הנטייה של מקדמי אתרים, לפי הצהרות ישירות של גוגל בנושא, היא שכשהם מזהים שעמוד מסוים העוסק בנושא X, המקבל טראפיק של גולשים שהקלידו ביטוי Y, ומיד נוטים להסירו. הנטייה הזו שגויה כי ייתכן שגוגל כן רואה שהתוכן שלכם – יש לו פרפורמנס טוב (אל עף שאתם מסיקים שלו), ודווקא הסרתו היא שתגרום לכם לאבד את הטראפיק שהגיע אליכם לאתר. בכל אופן, אם קוראים בין השורות, המסקנה העולה היא שמאד צריך להיזהר איזה תוכן מסירים מהאתר. ללא ספק, תוכן שלא הביא לכם מעולם טראפיק והוא תוכן חלש שאתם בעצמכם לא הייתם טורחים לקרוא הוא תוכן שצריך לחשוב האם זה תוכן שהייתם רוצים להשאיר באתר. על כל תוכן שאני מעלה לאתר שלי או לאתר של לקוח שלי, אני שואל את השאלה: האם זה תוכן שהייתי רוצה שהשם שלי יהיה חתום עליו; אם לא, אז כנראה שלא הייתי מעלה אותו מלכתחילה.
  1. הסרה לעומת תיקון – המנטרה שתמיד דבקו בה בגוגל היא שיפור של תוכן או הסרתו (NOINDEX). שיפור של תוכן תורם בשני מובנים. האחד, שיפור איכותו תורמת לכך שבסופו של דבר לגולשים המבקרים באתר שלכם יהיה ערך. השני, עיבוי התוכן תורם להבאה של גולשים דרך ביטויים חדשים הרלוונטיים לנושא המאמר.

דוגמה: לי בעבר קרה מקרה מרתק, שזיהתי שביטוי מסויים מביא לי טראפיק לאתר; לאחר שחשבתי מחדש על התוכן גיליתי שבאותו מאמר יש עוד לפחות שני ביטויים מקבילים שברגע שאעבה את המאמר ואוסיף אותם, אני אוכל למשוך טראפיק איכותי נוסף דרך אותו מאמר. התוצאות לא איחרו לבוא והפכתי את המאמר לצינור של טראפיק שהעלה את כמות הכניסות לאתר בכמעט 50% (!!!)

לגביי הסרת התוכן, Maile Ohye, מפתחת תכניות טק ליד של גוגל, התייחסה לכך כבר ב- 2011, כאשר עדכון הפנדה רק הושק. היא הציעה שעל בעלי אתרים להסיר זמנית (NOINDEX) עמודים בעלי תוכן לא איכותי, ואז להחזירם רק כאשר הוסיפו תוכן איכותי וייחודי.

"במקום להסיר את העמודים הללו, המטרה שלכם היא ליצור עמודים שלא נופלים לקטגוריה הזו [של תוכן לא איכותי, ע.ל.]: עמודים שמספקים ערך ייחודי עבור גולשים אשר יתנו אמון באתר שלכם בעתיד כאשר הם רואים אותו בעמוד תוצאות החיפוש"

ולאלא שבכל זאת רוצים להסיר את התוכן כי הוא לא הולך להשתדרג בעתיד כלל, גארי איליס הציע בכנס Pubcon: קודם תגדירו את התוכן כ- NOINDEX, ואז תוסיפו את העמודים הללו למפת-האתר כך שגוגל תעבד את ה- NOINDEX מהר יותר.

  1. הוספת תוכן – הוספת תוכן חדש לאתר תמיד טוב עבור הפנדה (כאן לא מדובר על עיבוי) . חשוב להדגיש, שהסברה שברגע שאתר מסוים נפגע מעדכון פנדה משמעות הדבר היא שכל הדירוגים של כל האתר נפגעים היא שגויה מיסודה. לכן יש חשיבות רבה של הוספת תוכן חדש לאתר, שכן גם הגולשים וגם גוגל יוצאים נשכרים. חשוב להתעכב כאן על הפואנטה שלעיתים נוטים לפספס אותה בכל הקשור לפנדה: אתר יכול להתפס בעיני גוגל כאתר איכותי על-אף שחלק מצומצם מהעמודים שלו נפגעו באחד מעדכוני הפנדה. כל עוד מרבית עמודי האתר איכותיים – האתר יכול עדיין להתפס בעיני גוגל כאתר איכותי (בציון הכללי).

כפי שהטיב לנסח זאת הדובר של גוגל: "בסופו של יום, בעלי תכנים לא אמורים לשאול כמה גולשים היה להם באותו יום, אלא לכמה גולשים הם עזרו". זה, אגב, אחד הציטוטים היפים ששמעתי מגוגל.

  1. תוכן משוכפל – זה לא סקופ, אבל שווה לזכור שתוכן משוכפל (בטח כאשר זה קורה במסות היסטריות של עמודים משוכפלים) יכול לגרום לא רק לכך שהפנדה תדרוך לכם על הראש אלא גם לענישה ידנית לאתר שלכם.
  1. תוכן דומה – פעמים רבות באתרי eHow למיניהם, יש תכנים שדומים במבנה שלהם, ואפילו חלקם הם פשוט שכתוב של מאמר אחר קיים עם טרגוט קל על ביטוי מקביל (חשבו רגע האם יש באמת הבדל בין עמוד המטרגט את הביטוי "חופשה זולה בצפון" לבין "חופשה זולה בקריות"). ההמלצה כאן היא מאד פשוטה: נסו להבין מהם העמודים שמביאים לכם הכי הרבה טראפיק מבין כל אותם עמודים העוסקים בביטויים מקבילים, ונסו לאחד ביניהם לתוכן אחד שהינו עדיף יותר למנוע החיפוש וללא ספק תורם יותר לגולשים.
  1. עמודי 404 לא משפיעים – למי שיש באתר הרבה עמודי 404 בין אם עקב בעיות סריקה או בגלל הסרה של עמודים – עמודי 404 לא משפיעים על עדכון פנדה.

404 לא משפיעים על הפנדה

 

  1. תוכן אגרגטיבי – גוגל רואה ערך מועט בתוכן אגרגטיבי (מצטבר), המגיעה ממקורות אחרים ומופיע בסופו של דבר באתר שלכם (קחו את AllJobs לדוגמה כאגריגטור ששואב משרות ממקורות כמו קבוצות בפייסבוק).

"משהו שאתם באמת, באמת צריכים לקחת בחשבון הוא שהאלגוריתם שלנו מתמקד בתוכן ייחודי, משכנע ותוכן באיכות גובהה.אם האתר רק מציג לינקים שהופיעו כבר באתרים אחרים, אז אין שום ערך להציג את זה בתוצאות החיפוש – גולשים יעדיפו ללכת פשוט למקור של אותו התוכן. אז במקום שתתמקדו רק בלתקן בעיות טכניות כמו זחילה ואינדוקס, אני הייתי באמת ממליץ לקחת צעד אחד לאחור ולחשוב מחדש על המודל של האתר שלכם." ענה פעם ג'ון מולר כתשובה לשאלה שנשאלה בפורום המוצרים של גוגל.

בסופו של דבר, אני באופן אישי מאמין גדול באגריגטורים, אבל חייבים לחשוב איך לשלב אותם בצורה נכונה עם תוכן ייחודי. זה סוד הקסם של קידום אתרים בעיני – להציע לגולשים ערך ייחודי ולא רק לסנן עבורם מידע מאתרים אחרים. אגב, אגריגטור חזק שכן מקבל דירוגים יפים הוא – Techmeme.com .

  1. כמות מילים וכמות עמודים סבירה – אין דבר כזה יותר. ג'ון מולר בעצמו צוטט מספר פעמים על הנושא, כשהוא אומר שהתפיסה השגויה הזו כבר לא קיימת יותר: אין חיה כזו כמות מילים מינימלית למאמר וכמות עמודים סבירה לאתר. מניסיון אישי, אני אומר שמקדמי אתרים מזמינים תכנים בכמות מילים מסוימת כי פשוט אין ברירה, קרי, חייבת להיות הגבלה מסוימת של מילים כשמזמינים למשל מאתרים להזמנת תוכן כמו Servula. אבל הכמות נקבעת לא באופן רנדומלי, אלא לפי הערכה שמקורה בשאלה: מה ישרת את הגולשים שלי בצורה הטובה ביותר?

כמות מילים היא לא קריטריון

הנה דוגמה שמראה את התוצאה הראשונה בגוגל כאשר מקלידים "how to hard boil eggs". תורידו את כל המסביב, ותשארו עם סך הכל 139 מילה במאמר. כן, כן, הוא בתוצאה הראשונה על 139 מילים. לא הייתי בונה על זה אימפריה של הכנסות, אבל זה עבד להם נהדר.

 

זהו חלקו הראשון של המאמר שעסק בצעדים שכדאי לנקוט כדי שעדכון הפנדה לא יפגע באתר שלכם. כאמור עדכון הפנדה הפך להיות חלק מאלגוריתם הליבה של גוגל, אז אולי לא נשמע יותר חדשות לבקרים על "עדכון פנדה מספר X" אמנם אלו קרטריונים המוטמעים בלב ליבו של "האלגו" והם צריכים להיות מושרשים בחשיבה נכונה על כל אתר.

בשבוע הבא – לחבק את הפנדה חלק ב'… השארו מחוברים.

אם יש לכם סיפורים מעניינים, דוגמאות המספקות תובנות חדשות או אפילו טיפים ייחודיים בהקשר זה, אתם מוזמנים לשתף כאן למטה.

אודות המחבר

SEO Expert at 888 Holdings

עופר לנגר, בוגר תואר שני באוניברסיטת ת"א בפקולטה לתקשורת, כיום משמש בתפקיד SEO Expert בחברת 888 אחזקות, כמי שאמון על אסטרטגיית ה- SEO של הארגון. בעבר היה VP of SEO Services ב- Angora Media Group. במסגרת תפקידו כמנהל תחום קידום אורגני, היה אחראי על קידום תאגידים כמו תנובה, דואר ישראל, תאגיד התקשורת בינת, מיטב דש, אמריקן לייזר, השף הלבן ועוד.