לפני שאתחיל, חשוב לי רק להסביר למי מיועד המאמר הזה. קהל היעד העיקרי הוא (א) מקדמי אתרים שעובדים באייג’נסי וכבר עשו לאתר אופטימיזציה מכל הכיוונים ולא יודעים מה אפשר לקדם באתר מקודם (לרוב מדובר בפרוייקט שעובדים עליו כבר לא מעט זמן); (ב) מקדמי אתרים in-house שחרשו על כל ההיבטים הטכניים של האתר של החברה בה הם עובדים; (ג) לכל מי שקידום אתרים מרתק אותו ומעניין אותו להסתכל על המוכר והידוע מזווית חדשה.

 

את המאמר הזה אני כותב בעקבות תובנה חשובה שהידהדה בי לא מעט בתקופה האחרונה. אצלנו באנגורה מדיה אני מקדם כמה פרוייקטים תאגידיים (Corporate SEO), שהם איתי כבר תקופה מאד ארוכה. הרבה פעמים במהלך התקופה הזו יצא לי לשמוע על קולגות שדיברו איתי על “זמן ממוצע של לקוח” (עד כמה ישאירו את הלקוח אצלם). פעמים רבות עוד יותר שמעתי על אנשי מקצוע שמעלים את הטענה – שבעיני היא שגויה – שלקוח SEO לא נשאר עם אותו מקדם יותר מ- X זמן. הטענה הזו שגויה בעיני מאחר שהיא רואה בקידום אתרים כמטרה שיש להגיע אליה, ומאותו רגע בו הושגה המטרה יש לבצע סט של פעולות רוטיניות של שימור. לדעתי הצנועה, תפקידו של מי שאומנותו היא קידום אתרים לא מסתיים בהשגת מיקום ראשון על סט מוגבל של ביטויים; אלא תפקידו הוא יצירת הזדמנויות חדשות, השגת ה- KPI של תהליך הקידום ומשאלו הושגו עליו להמשיך לאתר הזדמנויות חדשות ולהגיע למטרות החדשות שהציב. כדי לא להישאר תיאורטי מידי, הנה סיפור מעניין שקרה לי.

 

יום אחד הגיע אלינו לקוח למשרד לפגישה לטובת התחלת תהליך קידום אורגני. הלקוח שאל אותי בפשטות: “תראה, אני מוכר מוצר מאד ספציפי, ואני מכיר את עולם הקידום האורגני טוב מאד. אחרי בדיקה מעמיקה של מחקר מילות מפתח שערכתי בעצמי, אני יכול להגיד לך שיש לך לא יותר משלושה עד 4 ביטויים קריטיים שיכולים להביא לי את הטראפיק שאני רוצה.” ואז הוא פנה אליי בחדות ושאל: “נו, אז מה יקרה אחרי שתביא אותי למיקום הראשון על אותם 4 ביטויים? מה אז תעשה?…”

מיד עניתי לו: “כשאצליח להביא אותך למיקום הראשון על אותם ביטויים, המטרה שלי היא למצוא אילו ביטויים-משיקים קיימים בעולם התוכן שלך. כפי שמרצה לתקשורת יכול להרצות על תקשורת בין אישית, כך גם מי שמוכר באינטרנט מוצרי טיפוח לגוף יכול גם למכור באותו אתר גם מוצרי טיפוח לשיער.” וזו כל המהות של הגישה שלי בדוגמה אחת.

 

אז איך לקדם אתר שאתם מקדמים אותו כבר הרבה מאד זמן? הנה 5 טכניקות יצירתיות לקידום אתר שכבר עשו לו אופטימיזציה מכל הכיוונים.

 

1. מזגו אופטימיזציה עם חוויית המשתמש (בעיקר לאתרי User Generated Content)

 

הטכניקה הזו מהותה בהכנסת אופטימיזציה בתוך התהליך שעובר המשתמש באתר. הנה סיפור קצר. אני אחראי על קידום אתר מתכונים מאד גדול עם 10,400 עמודים מאונדקסים. רוב התכנים באתר נוצרים על-ידי גולשים, ואולי 3%-5% בהערכה גסה נוצרים על-ידי שפים מקצועיים. בשלב מסויים החלטתי לנסות לצאת מהקופסה ולהבין את הקשר שבין SEO לבין מה שחווים המשתמשים המעלים את התכנים באתר. בחלק מהתהליך שמתי לב שבערך כל מה שמעניין אותי כמקדם אתרים, לא מעניין כהוא-זה את הגולשים. לא H1, לא סכמות ב- SERP ולא נעליים. מתוך כך ניסיתי לראות איך אני יכול לייצר טופס שבו הגולשים מקלידים עבורי תגיות כמו Meta-Description מבלי שהם בכלל יודעים שקוראים לזה כך. למעשה, יצרתי תבנית עבודה, שבה הגולשים יוצרים עבור העמוד את הסכמות (schema markups) כחלק מה- Flow הטבעי של הזנת הנתונים באתר לטובת פרסום. זו בפועל הדרך בה הגולשים – מבלי להעיק עליהם כלל – גורמים לתכנים שלהם להיראות מצויין במנוע החיפוש ובסופו של דבר להגדלת ה- Click Through Rate עבור המתכונים שלהם.

 

ה- Take Away של הטכניקה הזו עבורכם היא: כל הזמן יש נסו לחשוב על התהליך שעוברים הגולשים בתוך האתר, וכל הזמן נסו לשלב את חוויית המשתמש שלהם עם מטרות הקידום של האתר.

 

2. יצרו תוכן מונחה-קהלים (Audience Oriented Content)

כאן הכוונה היא לייצר תוכן מתוך הבנת הפרסונה של קהל היעד שלכם. יש דרכים רבות לאפיון אישיותו של המשתמש הפוטנציאלי באתרכם. הנה דרך אחת מיני רבות, שיותר רלוונטית לאתרי סחר-אלקטרוניים. זאת מאחר שלא כל פרסונה מאופיינת דרך הזווית של רוכש פוטנציאלי. אתרים אינפורמטיביים ללא מטרות רווח יאפיינו את הפרסונה של הגולש הפוטנציאלי דרך קריטריונים אחרים לגמריי. בחרתי להציג דווקא דוגמה זו מאחר שלתחושתי, חלה עלייה במעבר של אתרים רבים אל עבר עולם ה- E-commerce:

 

אפיון פרסונת גולש

 

פעמים רבות אני שומע ממנהלי שיווק את האמרה: “אני מכיר את הקהל שלי” או “אני מקשיב לקהל שלי”, והם פוסחים על השלב הכל-כך חשוב הזה. כאשר רושמים שחור על גבי לבן את האפיונים השונים, לעיתים מגלים שהקהל שלכם שונה ממה שחשבתם מלכתחילה (לא תמיד שונה באופן קיצוני, אבל מספיק שונה מכדי לא לפגוע במדויק בצרכיו). אם עומד לרשותכם תקציב לביצוע מחקר קהלים, אני הייתי מציע לכם לצאת אל השטח, לאפיין סקרי קהל, לתשאל לקוחות קיימים או גולשים. תוכנה מעולה דרכה תוכלו לעשות זאת היא Lucky Orange. אגב, הנה קישור למאמר מצויין שפורסם באתר אלפיניסט 301 על המערכת ככלי לשיפור יחס המרה.

 

3. עבו את צינורות הטראפיק המרכזיים

טכניקה זו עיקרה זיהוי ערוצי טראפיק קיימים ושיפורם. כשחושבים על קידום אתרים הרבה פעמים העיסוק המרכזי, מעבר לאופטימיזציית on-page, הוא בתוכן או בקישורים. מצד אחד, יצירת תוכן חדש העוזר לנו להראות למנוע החיפוש שכל הזמן יש לנו מה להציע לגולשים שלנו, ובתוך כך חיזוק פרופיל הקישורים הפנימי וקידום ביטויים חדשים. מצד שני, השגת קישורים חדשים מדומיינים העוסקים בנושא שקשור לנישת האתר המקודם. אבל רגע… מה קורה עם התוכן הקיים? האם אותו ניתן לשפר? האם יותר טראפיק יכול להגיע מתוכן קיים (לא רק דרך חיזוק פרופיל הקישורים הפנימי)?

התשובה היא בהחלט כן! תחשבו רגע על ההיגיון הפשוט. אם, לצורך הדוגמה אתם מקדמים אתר העוסק בתזונה, ומפרסמים בו את המאמר: “איך לשמור על תזונה נכונה של ילדיכם?” לאחר כחודש אתם בוחנים את ההישגים של המאמר הזה Google Analytics ומגלים שהמאמר הפך להיות אחד מהעמודים הנצפים (Google Analytics>> Behavior >> Site content). האם לא כדאי שתחשבו איך ניתן לשפר אותו עבור הגולשים? האם גולשים שמתעניינים בתזונה נכונה, לא יחפשו זאת גם בדרך אחרת? הנה כמה רעיונות:

  • “תזונה בריאה” – 480 ממוצע חיפושים חודשי
  • “לאכול בריא” – 320 ממוצע חיפושים חודשי
  • “אוכל בריא לילדים” – 320 ממוצע חיפושים חודשי

חשוב לי להדגיש כי שיפור התוכן – מטרתו לא רק להזרים לכם עוד טראפיק לאתר אלא לעבות את התוכן באופן שבאמת יתרום לגולשים שלכם. עיבוי תוכן באופן שאינו מוסיף ערך לגולשים ייעשה רק את הפעולה ההפוכה ויגרום לגולשים שלכם לנטוש. לי זה עבד נהדר עם אתר בתחום ההרצאות, באופן ששיפר את כמות הכניסות לאתר שקידמתי בעשרות אחוזים פר חודש.

איפה תוכלו למצוא את המידע הזה? אני ממליץ על 3 דוחות מרכזיים:

  1. Google Analytics>> Behavior >> Site content – הדו”ח הזה יציג לכם מהם העמודים הכי נצפים באתר.
  2. Google Analytics >> Acquisition >> Search Engine Optimization >> Landing Pages – הדו”ח הזה יציג לכם מהם עמודי הנחיתה המובילים שאליהם גולשים מגיעים הישר ממנוע החיפוש
  3. Google Analytics >> Acquisition >> Search Engine Optimization >> Queries

דו"ח שאילתות חיפוש

4. בצעו מחקר מתחרים בסגנון-חופשי

זה אחד התרגילים שאני הכי אוהב לעשות בקידום אתרים. אני מפנה לעצמי בערך שעתיים ביומן, זורק את כל הכלים, מניח בצד את כל המתודולוגיות, שם מוזיקה טובה (ממליץ על הערוץ של Chill Masters) ופשוט נכנס לאתרי המתחרים הישירים של הלקוח שלי. אני דווקא לא הולך על הביטויים שאני מכיר אלא על מה אני כגולש פשוט הייתי מקליד כדי להגיע למתחרים של הלקוח שלי (כל פעם על לקוח אחר). פשוט מטייל באתר של המתחרים. אני עושה את זה יותר בסגנון-חופשי, אבל למען הסדר הטוב הנה כמה שאלות מנחות:

 

שאלות למחקר מתחרים בסגנון חופשי

 

אלו, כמובן, רק חלק מהשאלות שרצות לי בראש כשאני מסתכל על המתחרים שלי. אבל כאן לא מסתיימת עבודת המחקר. לאחר שאספתי רעיונות ותובנות מהמתחרים, אני יוצא לשתות קפה בגג אצלנו במשרד 🙂

מנקה את הראש על הגג

בעצם, הפואנטה פה היא לאסוף מלא מידע, אחר-כך לנקות את הראש, ואז לחזור במבט-מחודש לפרויקט. בשלב הזה אני נכנס חזרה לאתר הלקוח שלי, ועושה בדיוק את אותו תהליך, שואל בדיוק את אותן שאלות במטרה לזהות את הפער בין המצוי לרצוי, בין איך שאני רוצה לדבר עם הקהל שלי ובין איך שאני מדבר איתו כיום, בין איך שהייתי רוצה שהקהל שלי יפנה אלי (צור קשר למשל) לבין הדרכים מהן הוא מגיע אליי כיום.

הסופרת מנדי הייל אמרה פעם ש”לא תמיד אתה צריך תוכנית. לפעמים אתה רק צריך לנשום, לתת אמון, לשחרר ולראות מה קורה”. זה משפט חזק מאד בעיני. לפעמים אנחנו סוגרים עצמנו בקוביות קונספטואליות ומצמצמים את היכולת שלנו לחשוב מחוץ לקופסה. בואו נעשה SEO בצורה מקורית יותר.

 

5. Reverse engineering SEO

הינדוס לאחור הינו תהליך שמטרתו לגלות עקרונות טכנולוגיים והנדסיים של מוצר מתוך ניתוח המבנה וצורת פעולתו. בפועל, העוסקים בהינדוס לאחור מפרקים מוצר למרכיביו השונים ומנתחים את דרך פעולתם. Reverse Engineering SEO הוא תהליך מרתק שבו אני לוקח אתר של המתחרה הבולט שלי, מפרק את כל המרכיבים שבעיני תורמים להיותו חזק בערוץ האורגני, ומרכיב חזרה לתוצר שיסייע לי לשפר את הדרך שבה אני נוקט באתר הלקוח שלי. הנה דוגמה לתהליך פירוק המרכיבים באתר מתחרה:

Reverse Engineering Seo

כפי שניתן לראות, פירקתי את מתודולוגיית הקידום המוצלחת של המתחרה שלי לסגמנטים שונים. אלו כמובן רק דוגמאות, שהקו העובר כחוט השני ביניהן הוא שאסטרטגיית התוכן באתר המתחרה אינה מקרית; זו אסטרטגייה סדורה וברורה שעוזרת למתחרה ליצר עוד ועוד תוכן שקשור כל כולו לביטויי הליבה המקודמים שלו (Core Keywords). בואו רגע נבין כל סגמנט בנפרד (זו דוגמה שמבוססת על פעולות שכיום המתחרים של כמה מלקוחותיי מבצעים):

  • 20 מאמרים כל חודש – מלבד התוכן שנוצר על-ידי הגולשים באתר, הוא גם מפרסם 20 תכנים מרתקים שרלוונטיים לגולשים. מעניין לראות שהתכנים לא נבחרים באקראי, והם תמיד קשורים לסוג התוכן שזכה להכי הרבה צפיות באותו חודש. אם למשל התוכן החזק ביותר שפורסם על ידי אחד הגולשים באתר היה קשור לתחום התקשורת הבין-אישית, אז מנהל ה- SEO יבקש מהמומחים שלו (הכותבים עבורו את התוכן) לכתוב תוכן בנושא משיק/דומה/קשור אחר. זה פשוט ללכת על בטוח ולייצר טרנד של נושא מסויים שהוא חזק.
  • שעות פרסום 09:00-17:00 – גם באתר התוכן מתפרסם בשעות, שמחקרים מצאו כי הן השעות שאנשים קוראים הכי הרבה ברשת; וגם במדיה החברתית (פייסבוק למשל) מתפרסם התוכן בשעות הללו. ההנחה היא שבין אם אנשים גולשים כרגע באתר ובין אם הם בפייסבוק – הם בטוח בצורה כזו או אחרת יחשפו למידע.
  • מטריית אנקורים רחבה – גם התכנים הנכתבים באתר משתמשים בביטויי עוגן רחבים (שעדיין קשורים בצורה ישירה לנישה המרכזית של האתר), וגם הקישורים שמנהל ה- SEO משיג לאתר מאתרים אחרים יוצאים ממגוון רחב של ביטויים (שוב, שקשורים קשר ישיר לנישת האתר). זאת ניתן לבדוק בקלות על ידי תכנות כמו Majestic SEO
  • יצירת קישורים טבעית דרך אזכורים של ברי-סמכא – אפשר לראות שהתוכן שמערכת האתר מפרסמת מזכיר בצורה מאד ברורה אתרים אחרים שעונים על כמה קריטריונים:
    • אתרים שלא מתחרים בדיוק על אותם ביטויים
    • אתרים שקשורים לנישת האתר
    • אתרים בעלי ציוני Trust Flow & Citation Flow גבוהים מאד
    • אתרים שנוקטים בגישה פתוחה לגבי הוצאת קישורים (כלומר מידי פעם מתפרסמים בהם קישורים לאתרים חיצוניים)
  • אזור תוכן UGC – אזור המאפשר לגולשים לפרסם תוכן משלהם, כמובן, תחת סוג של מודרציה
  • זמני תגובה מהירים לגולשים – כך האתר זוכה באהדתם של הגולשים. הריי אף אחד לא אוהב לחכות.
  • ביטוי בעמוד הבית לתוכן גולשים – כך האתר מראה לגולשים שלו שהם מספיק חשובים. ברור שלא כל תוכן של כל גולש. לתכני גולשים שמופיעים בעמוד הבית יש מספר קריטריונים:
    • תכנים שהיו בעלי כמות הצפיות הגדולה ביותר
    • תכנים שהיו בהם הרבה תגובות חיוביות, כאלו שלא עוררו מחלוקות
    • תכנים שקשורים בצורה ישירה או עקיפה לביטויי הליבה שהאתר מקדם
  • אזור תוכן משתנה בעמוד הבית – כך מנהל ה- SEO מסביר למנוע החיפוש שהאתר עדכני, רענן ומציע כל הזמן תכנים חדשים

אלו רק דוגמאות לפעולות שתורמות להבאת טראפיק אורגני איכותי. אין כאן מקריות, אין מזל, אלא שיטה מאד מדוייקת להבאת גולשים ממנוע החיפוש לאתר. בין הסעיף הקודם (מחקר מתחרים בסגנון חופשי) לבין הסעיף הנוכחי יש קשר. לא בכדי הם מופיעים האחד אחרי השני. הסעיף הקודם פותח את החשיבה ומאפשר לכם לראות את התמונה השלמה והסעיף הנוכחי הוא פירוק-והרכבה תוך ירידה לפרטים הקטנים.

במאמר הזה מניתי כמה דרכים שמסייעות לי להסתכל על פרוייקט ש”עבר אופטימיזציה מכל הכיוונים” בצורה מחודשת. שימו לב, שחמש הדרכים הללו הן לא היחידות, ואני בטוח שיש דרכים נוספות ויצירתיות להסתכל על המוכר והידוע באופן שונה, מקורי וחדש. אם יש לכם הצעות נוספות, או טכניקות שעוזרות לכם לעשות SEO מחוץ לקופסא, אשמח שתשתפו את קהילת ה- SEO של סרצ’י. ביחד כולנו יכולים לעשות את זה הרבה יותר טוב.

בהצלחה!

 

אודות הכותב

SEO Expert at 888 Holdings

עופר לנגר, בוגר תואר שני באוניברסיטת ת"א בפקולטה לתקשורת, כיום משמש בתפקיד SEO Expert בחברת 888 אחזקות, כמי שאמון על אסטרטגיית ה- SEO של הארגון. בעבר היה VP of SEO Services ב- Angora Media Group. במסגרת תפקידו כמנהל תחום קידום אורגני, היה אחראי על קידום תאגידים כמו תנובה, דואר ישראל, תאגיד התקשורת בינת, מיטב דש, אמריקן לייזר, השף הלבן ועוד.

  • דפנה

    איך אתה יודע שהאתר המתחרה פרסם 20 מאמרים מדי חודש?

    • קלי קלות – בודק תאריכי פרסום לצד כל מאמר שפורסם על ידי המערכת של האתר 🙂

  • נמרוד דקר

    עופר מאמר מצויין המשך בעבודה הטובה

    • תודה רבה. אני בדרך כלל כותב על אתגרי SEO שעוברים עליי ביומיום, ועל הדרכים וההמלצות שלי להתמודדות איתם.