אם אתם קוראים את המאמר הזה, כנראה אתם מחפשים לייעד ולקדם את האתר שלכם לקהלים שונים במדינות אחרות. רק לשם הדוגמה: יש לכם אתר מוצלח מאד בישראל, ואתם מעוניינים לפרוץ לשוק בינלאומי ולפרסם את אותו התוכן (כפילות – סוגיה אליה נתייחס בהרחבה בהמשך) לקהלים מקומיים במדינות שונות. אגב, אני מאד ממליץ שבסוף הקריאה תרחיבו את הידע עם מאמר מצויין של עידן בן אור על אתר רב-לשוני.

כדי ליישר קו, בואו נבין לרגע מה בכלל האופציות שלכם:

  1. דומיין (ccTLD (country code top-level domain – דומיין נפרד לכל מדינה (example.uk, example.co.il, example.ca) – מתאים יותר כאשר מעוניינים לקדם עבור מדינה ספציפית. מצד אחד, עוזר מאד לטרגט את האתר למדינה ספציפית, מצד שני זו ללא ספק האופציה היקרה ביותר.
  2. דומיין (gTLD (generic top level domain – בו לכל שפה ישנה תקייה (example.com/he , example.com/en) – מתאים יותר כאשר מעוניינים ליצור אתר במדינה אחת המיועד לכמה שפות. למשל: אתר של חברת אורנג’ בישראל ייצר תקיה לכל שפה. מבחינת SEO, מצד אחד, זה מחזק את האתר הראשי, אולם מצד שני זה מחליש את הטרגוט של הדומיין.
    • subdomain cctld
  3. סאב דומיין gLTD – בו לכל שפה/מדינה יש סאב דומיין נפרד (he.example.com , en.example.com) – מתאים למי שרוצה להרוויח חלק מהכוח של ותק הדומיין והאמון שלו (אך ללא ספק לא כל הכוח של הדומיין). מצד אחד, כפי שבזמנו ציין מאט כץ, זה הרבה יותר זול מאשר לפתוח ccTLD לכל מדינה, אך מהצד השני רוב הסיכויים שאנשים שירצו לקשר אליכם יעדיפו לעשות זאת אל הדומיין הראשי ולא אל הסאב-דומיין.

 

אז מה זה בדיוק ccTLD ?

אלו סיומות המוקצות על-ידי ארגון ה- ICANN, ולרוב הן מסווגות לשניים: סיומות כלליות (gTLD) וסיומות מדינה (ccTLD). סיומות מדינה הן בעלות שתי אותיות וסיומות כלליות הן בעלות 3 אותיות לרוב. במוקד המאמר אתייחס ל- (ccTLD (Country Code Top-Level Domain – סיומות השמורות למדינות, אזורים ריבוניים או טריטוריות עצמאיות. ב- 2010 ה- (IANA (Internet Assigned Numbers Authority החלה להטמיע את אותם קודי מדינות בינלאומיים המכונים TLD, המכילים תווי שפה מקומית המוצגים בתוצרים הפונים למשתמשי קצה. אני כמובן לא הולך להכנס כאן להסברים מפורטים על ההיסטוריה של יצירת ה- ccTLD, שהחלה עם יצירתם של ה- .us וה- .uk ב- 1985. מי שיהיה מעוניין יוכל לקרוא עוד פרטים כאן – RFC 1591. עכשיו בואו נרד לעובי הקורה ונענה על השאלה: איך להתאים אתר למדינות שונות?

איך להתאים אתר ל- Country Code Top Lavel Domain) ccTLD) ?

טוב, אז החלטתם ללכת על האופציה היקרה, אך המתאימה יותר לקידום אתר עבור מדינה ספציפית. בהמשך ללא ספק אציג התייחסות לנושא המאתגר ביותר בכל הסיפור הזה – הימנעות מכפילויות של תוכן כאשר למשל יש כמה מדינות הדוברות אנגלית (כמו אנגליה, ארה”ב, דרום אפריקה… ואזורים מסוימים ברעננה :-).

בקידום אתרים כמו בקידום אתרים, הרבה פעמים אנו פועלים בכמה מישורים במקביל, כדי להסביר לגוגל את הכוונות שלנו. כלומר, הרבה פעמים צריכים לירות כמה חיצים באותו כיוון כדי להסביר לגוגל למה התכוונו. בשורות הבאות אציג כמה מישורים בהם אנו פועלים בקידום אתרים כדי להתאים אתר מסוים למדינה ספציפית. אתחיל מהמובן מאליו ואתקדם אל עבר המישורים היותר לטנטיים:

  • סיומת ה- ccTLD – שם הדומיין כשלעצמו הוא הסימן החזק ביותר עבור גוגל ועבור הגולשים לכך שאתר מסוים שייך למדינה מסוימת – בין אם מדובר בסיומת example.uk או בסיומת example.ru. אני לא רוצה להרחיב על כך יותר מידי כי הפואנטה דיי ברורה (עשיתי לכם אמל”ק למסמך הנחיות מקיף יותר של גוגל).
  • הגדרות טרגוט-גאוגרפיות – בקונסולת החיפוש (Search Console) יש כלי ייעודי הנקרא “מיקוד בינלאומי” (Country Targeting Tool) המציין עבור גוגל שהאתר שלכם מיועד עבור מדינה ספציפית. הוא מיועד רק למי שלאתר שלו שם ייעודי למדינה ספציפית. אל תשתמשו בכלי זה במידה שהאתר שלכם עושה שימוש בסיומות או בסאב-דומיינים כלליים/מסחריים.
    הנה סרטון מצויין המסביר איך משתמשים בכלי הזה ב-Search Console:

 
  • מיקום השרת (דרך כתובת ה- IP של השרת) – מיקום השרת הוא אות נוסף המרמז לגוגל שהאתר פונה לגולשים הנמצאים גיאוגרפית באותו מקום של השרת. אתרים לעיתים משתמשים ברשתות הפצת תוכן מבוזרות (CDNs) או מתארחים במדינות עם תשתיות תקשורת טובות יותר ואין זה אומר שהם בהכרח פונים לקהלים באותן מדינות בהן הם מתארחים, כך שיש לקחת את האינדיקטור הזה בערבון מוגבל. אבל זה גם רמז טוב עבור גוגל שהאתר שלכם פונה לקהל גולשים הממוקם גאוגרפית באותה מדינה.
  • סימנים אחרים – מקורות אחרים עשויים לשמש כרמזים שמנוע החיפוש יוכל לפרש כפנייה אל קהל היעד במדינה ספציפית. בין הסימנים השונים ניתן לציין:
    • כתובת פיזית מקומית
    • מספר טלפון (המציין את קידומת המדינה)
    • שימוש ב”משלב לשוני” (אופן השימוש בשפה בהתאם לנסיבות) או אופן השימוש בשפה המקומית – הרי באנגליה, דרום אפריקה וארצות הברית עושים שימוש באנגלית שונה לחלוטין למרות שעדיין מדובר באנגלית.
    • איות התוכן בהתאם למדינה המופיעה בסיומת (color בארה”ב לעומת coulor באזורים מסוימים באנגליה)
    • סימן המטבע המקומי (בעיקר באתרי סחר אלקטרוני)
    • קישורים מאתרים מקומיים אחרים
    • שימוש ב- Google My Business במידה שהדבר רלוונטי

 

כפילות תוכן באתרים בינלאומיים – איך פותרים את הבעיה?

בואו ננסה לבחון רגע דוגמה מאד רלוונטית בהקשר זה. יש לכם אחלה של אתר בעברית ואתם מעוניינים לפרוץ אתו לשוק הבינלאומי. אם תתרגמו לאנגלית, רוסית וגרמנית – אין לכם שום בעיה. התוכן הוא אומנם אותו התוכן אך התרגום שונה וזה בדיוק אומר שמדובר כאן בתוכן ייחודי. זאת מאחר שגם אם תתנו את אותו תוכן ל- 10 מתרגמים לגרמנית – כל אחד יתרגם קצת שונה; התרגום לא יצא אותו דבר. אך לא כאן נעוצה הבעיה. מה קורה כאשר תרצו לטרגט את האתר שלכם ל- 3 מדינות שונות ובמקרה כולם דוברות אנגלית? יותר מזה – אין לכם משאבי תרגום לאנגלית ב-3 גרסאות שונות (אנגליה, דרום אפריקה, ארה”ב). בגוגל מסבירים זאת בפשטות: כאן יהיה עליכם לבחור בגרסה המועדפת ולהפנות מחדש על-ידי אלמנט הקישור rel=canonical. יתרה מכך יהיה עליכם לפעול בהתאם להנחיות rel-alternate-hreflang  – דבר שידאג לכך שלמחפשים תוצג ה- URL של השפה או האזור הנכונים. מי שהיה בזמנו ראש תחום ווב ספאם בגוגל, מאט כץ, התייחס דווקא להיבט אחר בתשובה לאותה שאלה:

“אם אתם חושבים על איך ספאמרים פועלים: הם מנסים לאתר את הדומיינים הזולים ביותר שהם יכולים להשיג, והם רוצים להפיץ אותם בצורה המונית. וספאמרים לא נוטים לפעול בכמה TLDs […] הם נוטים להישאר על Top Level Domain אחד כי אחרת זה הרבה יותר עבודה ועולה יותר כסף לרשום דומיין בכמה מדינות. אז ספאמרים נוטים לדבוק ב- TLD אחד. לעומת זאת, אם אתם רואים את אותו התוכן על כמות מצומצמת של TLD השייך למדינות שונות, לרוב יהיה מדובר בעסק אמיתי ולא בהכרח מישהו שמנסה לשטות במנוע החיפוש. הרי יש דרכים קלות יותר לפרסם תוכן משוכפל מאשר לקנות את אותו שם דומיין במדינות שונות”

כלומר, מאט כץ בכלל מעלה את השאלה לרמת המאקרו. מקדמי אתרים בכל העולם שואלים את עצמם: מהם הקריטריונים של תוכן משוכפל? איזה אתר יותר מותאם למדינות שונות ואיזה לא? מהם הטכניקות ליצירת אתר אנגלי לעומת אתר אמריקאי? ומאט כץ מחזיר אותנו לעיקרון הבסיסי ובעצם אומר – אל תהיו מוטרדים באם מדובר בתוכן משוכפל או לא; הרי ברגע שאתם משרתים את הגולשים ומייצרים תוכן המותאם להם (ולא למנוע החיפוש), אז אין לכם בכלל מה לדאוג. ההנחיות שציינתי לעיל תשמשנה אתכם ביצירת תוכן מהסוג הזה אבל ללא ספק אין לכם מה לדאוג אם במקרה לא כולן הופיעו באתר שלכם במלואן. קרי, אין מדובר בצ’ק ליסט, אלא בקווים המנחים את אופי פעולתכם כבעלי אתרים או כמקדמי אתרים.

אם אהבתם את התוכן, אשמח שתפיצו אותו לאחרים שעבורם הוא עשוי להיות רלוונטי. והכי חשוב, אני מקווה שהצלחתי להאיר במעט את הנושא של התאמת אתר למדינות שונות, במיוחד כאשר האתגר הוא – התאמת אתר למדינות שונות הדוברות לעיתים את אותה שפה בדיוק. בהצלחה חברים!