בימים אלו ממש זכיתי לנהל את פרויקט ה- SEO של אחד התאגידים המשפיעים בארצנו הקטנה, המכיל כמה עשרות אלפי עמודים מאונדקסים. יחד איתי עובדים עוד 9 מומחים (איזה כייף להיות מספר 10), שכל אחד הוא אישיות חשובה בתחומו, וכל מטרתנו היא לחשוב יחד איך מהנדסים את האתר החדש של אותו תאגיד. אני בכוונה לא מציין שמות, כדי לא להיות שיווקי מידי. זו לא המטרה של הבלוג. משמעות הדבר היא שבימים האחרונים אני כל כולי עסוק בהנדסת המבנה ההיררכי של האתר. תוך כדי העבודה על התרשימים השונים, חשבתי לעצמי: "היי… למה לא לכתוב על זה מאמר?!"

אז הנה זה בא – הנה כמה עצות להנדסת היררכיה של אתר שתעיף לכם את הטראפיק לשמיים ותטרגט את קהל היעד שלכם בצורה הכי ממוקדת שאפשר.

מה זה היררכיולוגיה?

היררכיולוגיה (Hierarchiology), מושג הלקוח ממדעי החברה אותו טבע לורנס ג'יי פטר, חוקר ממדעי הניהול. היררכיולוגיה היא חלוקתם של מבנים חברתיים בצורה היררכית. כשפטר טבע את המונח הוא כלל לא שייך אותו למבנים היררכיים של אתר אינטרנט, אמנם רעיונותיו ישמשו אותי במאמר זה כבמעין פרפרזה. כאשר אני אתייחס להיררכיולוגיה במאמר זה אתכוון לאותה חלוקה היררכית נכונה של מבנים בעלי משמעות (קטגוריות) באתר.

אם נחשוב על זה בצורה פילוסופית, כל אתר באשר הוא זוכה מגוגל לכמות מסוימת של כוח – אתרים גדולים זוכים ליותר כוח, בעוד אתרים קטנים זוכים לפחות. הפקטורים המשפיעים על הכוח הזה, הם נושא שלם ונפרד שחוצה את גבולות מטרתו של מאמר זה. בהמשך לכך, התפקיד של בעלי האתרים היא לפזר בצורה נכונה את הכוח דרך הזרועות השונות של האתר (קטגוריות, קישורים ועוד). המטרה של היררכיולוגיה (או הנדסת המבנה ההיררכי של אתר) היא לפזר את הכוח הזה בצורה נכונה באתר, לטובת השגת טראפיק גדול יותר, מטורגט יותר, רלוונטי יותר.

היררכיה של אתר

 

מה זה Siloing?

סילו בעברית נקרא ממגורה – כלי המשמש להפרדה בין חומרים. בקידום אתרים, כפי שהתייחס לכך ברוס קליי, היא חלוקה מובחנת בין נושאים. כאשר מחלקים היררכית אתר, זהו שלב בלתי נמנע (אליו אתייחס בהרחבה בהמשך המאמר) שכל מהותו לייצר הפרדה נושאית ומובחנת בין רעיונות. מבחינת הגולש, זה מקל על התמצאות באתר, מבחינת מנוע החיפוש זה יוצר טרגוט נכון יותר של נושאים. אני אציג דוגמה לאתר שלא עושה זאת נכון על מנת לפשט את ההסבר.

SILO

SILO

וודאי קרה לכם פעם שמצאתם מאמרים דומים בקטגוריות שונות. למשל, אתר אי-קומרס שמוכר בגדים און-ליין, בו יכולתם למצוא צעיפים תחת קטגוריית "אקססוריז" וגם תחת קטגוריית "בגדי חורף"; או אם למשל חיפשתם מאמר העוסק ב"הרצאות העשרה" ומצאתם אותו תחת קטגוריית "כישורי חיים" במקום תחת קטגוריית "הרצאות". הבלבול הזה מקשה עליכם כגולשים להתמצא באתר, אבל הוא גם מקשה על מנוע החיפוש להבין את המבנה ההיררכי של האתר שלכם. בסופו של דבר, מה שפוגע בגולשים שלכם, וודאי יפגע לכם גם במאמצי הקידום האורגני. איך בדיוק? אם גולשים הגיעו לתוכן מסוים, אך מצאו אותו תחת קטגוריה שאינה רלוונטית או רלוונטית בעקיפין, הדבר עשוי ליצור לכם Bounce Rate גבוהה, זמני שהיה נמוכים בעמוד וללא ספק פגיעה בטראפיק של האתר.

כדי להימנע ממצבים אלו, הרשו לי להציג לכם את השיטה שפיתחתי לחלוקה היררכית נכונה של אתר:

heirarchiology

מהם 4 השלבים בהנדסת היררכיה של אתר?

1. Brainstorm (שמש הנושאים)

כשאנחנו גדלים בעולם, אנחנו עוברים תהליכי חיברוּת, המלמדים אותנו את תפקידנו בעולם, מחנכים אותנו לכללים וערכים מסוימים לפיהם אנחנו אמורים להתנהג. בגיל מבוגר, אנחנו כבר יודעים יותר מידי מה אנחנו ומי אנחנו אמורים להיות. בהשאלה לעולם השיווק הדיגיטלי, כשאנחנו מקדמים אתר מסוים, אחרי שנה של עבודה על האתר אנחנו כבר יודעים יותר מידי על האתר – המבנה שלו, התכנים שבו, הקישורים שלו ועוד – וקשה לנו להתנתק ממסגרות החשיבה המקבעות בהן אנחנו שרויים.

לכן שלב סיעור המוחות, הוא שלב אפקטיבי מאד, שעוזר לנו – לפחות במידה מסוימת – להתנתק מכל מה שאנחנו מכירים על האתר, ולהציע זווית חדשה. על אף שהשלב הזה קשה הוא חיוני להתוויית המבנה ההיררכי של האתר ויותר מכל – הוא חיוני לגולשים. אז מה עושים בשלב זה?

כשאני מגיע להנדס את המבנה ההיררכי של אתר מסוים, אני לוקח דף חלק A4 של מדפסת, מצייר את הנושא המרכזי של האתר במרכז, ובאמצעות שמש נושאים, אני מתחיל לזרוק רעיונות לתתי-נושאים הנמצאים מתחת וקשורים לנושא הראשי. אני מנסה תמיד לחשוב: "מה היה משרת את המטרה המרכזית של האתר?", "מהן הפונקציות שהיו עוזרות לגולשים כדי להגיע למטרה?" ו"אילו תחומי ידע היו עוזרים לגולשים בהקשר לנושא הראשי?"

שמש הנושאים

כך הגעתי למסקנה להוסיף את "מחולל הסכמות" לאתר. לאו דווקא בגלל נפחי החיפוש, אלא בגלל העובדה שזה משרת את קהל הגולשים שלי

2. K.W Research (הסתמכות על מחקר מילות המפתח)

אני לא אכנס כאן לשאלה, איך עורכים מחקר מילות מפתח, שהיא שאלה חשובה אך היא חוצה את גבולות מטרת מאמר זה. רק אציין ששלב מחקר מילות המפתח חייב להגיע דווקא לאחר שלב סיעור המוחות. הסיבה לכך היא מאחר שבשלב סיעור המוחות הפואנטה היא להגיע Fresh אל הנושא ולחשוב בהיגיון מה הם הדברים שישרתו את הגולשים, ולא (כפי שקורה רבות ממש בשלב מחקר מילות המפתח) לנסות לעשות את מה שכולם עושים כבר באותו תחום.

יחד עם זאת, באופן מפתיע, בתאגידים ובחברות גדולות "מחליטים מלמעלה" לעבור לאתר חדש, ואז כל הנדסת ההיררכיה של האתר מתחילה לאחר שיש כבר ברשותכם מחקר מילות מפתח מאד מקיף. זו הסיבה שקראתי לשלב הזה "הסתמכות על מחקר מילות המפתח".

למעשה, בשלב הזה – לאחר שהבנתם בשלב "שמש הנושאים" איך תרצו לשרת את המטרה של האתר – כעת חזרו למחקר מילות המפתח ונסו להבין אילו ביטויים הם החזקים ביותר שיחליפו את הנושאים שמצאתם בשלב הראשון. בואו נראה דוגמה מעניינת מהשטח.

גם חברת "AIG" וגם "קבוצת איילון" מציעות שירותי ביטוח רכב (14,800 חיפושים בחודש בממוצע). רק לשם הדוגמה, אני פחות אתייחס לשאלה עד כמה סוג הביטוח הזה הוא משמעותי או עיקרי בסל שירותיה של כל חברה. אני רק אתייחס לעובדה שהשירות הזה הוא שירות מחופש מאד. שימו לב איך AIG טיפלה בביטוי הזה:

מבנה היררכיה של אתר וביטוח רכב של AIG

"ביטוח רכב", ביטוי חזק מאד ומחופש, זכה לכבוד מלכים, ומוקם (located) כקטגוריה ראשית באתר. למעשה, יש כאן אמירה ברורה למנוע החיפוש: זה אחד הנושאים החשובים והמרכזיים באתר. שימו לב איך אותו נושא בא לידי ביטוי באתר של קבוצת איילון:

 

היררכיה של אתר ביטוח רכב קבוצת אילון

 

שימו לב עד כמה רחוק היררכית נמצא נושא שצריך להיות בראש ההיררכיה. למעשה, בשלב השני המטרה היא לאתר ולשפר שני היבטים:

  • להעמיד במבחן – אם בשלב הראשון זיהיתם נושאים שלדעתכם יתרמו לגולשים, כעת בשלב הזה המטרה היא להבין איך לנסח את אותם נושאים לכדי ביטויים
  • לתעדף מחדש – אם בשלב הראשון כל הנושאים היו חשובים באותה מידה, כעת המטרה היא להבין מה יותר חשוב לפי נפחי החיפוש ובה בעת להחליט מה מיקומו בהיררכיה של האתר

3. Siloing (סילווינג בהתאם לקטגוריות מובחנות)

מעולה! יש לנו ביטויים המשרתים את המטרה של האתר וכמובן את הגולשים, וגם יש לנו תעדופים יותר ברורים באשר לשאלה מה אמור להיות חשוב ממה. אבל זה עדיין לא הכל. בשלב הזה המטרה היא לנסות להבין האם הנושאים הם ברורים ומובחנים. אני אציג לכם דוגמה ממקרה בו נתקלתי לא מזמן. הנושאים קצת שונו כי בכל זאת אנחנו חתומים על NDA:

דוגמה ל- siloing

הנה דוגמה לבלוג העוסק בנושאים לגיל השלישי. מתוך כל הקטגוריות של הבלוג הצגתי שניים: הרצאות ופנאי. כשחושבים על זה בהיגיון קטגורית ההרצאות אמורה להכיל רק מאמרים הקשורים לעולם ההרצאות, וקטגורית הפנאי אמורה להכיל כל מה שקשור לבילויים, ודברים שעושים כייף בגיל השלישי. מאחר שהקטגוריות אינן מובחנות, ולעיתים חופפות יכול לקרות מצב בו אתם לא תהיו בטוחים איזה מאמר לשים באיזה קטגוריה. האם "הרצאה על יוגה בגיל השלישי" זה מאמר שיתאים לקטגורית ההרצאות כי סך הכל מדובר בהרצאה, או שמא יוגה נתפסת בפנאי ולכן המאמר עשוי להתאים לקטגוריה השנייה?…

כשברוס קליי, הציג לראשונה את המונח Siloing הוא התכוון למנוע בעיות מן הסוג הזה. כמו שלכם קשה להחליט באיזה קטגוריה לשים איזה תוכן, כך גם למנוע החיפוש קשה להבין את המבנה ההיררכי של האתר שלכם. אם הגולשים שלכם מוצאים מאמר בקטגוריה לא נכונה, הם עשויים לתהות מדוע הוא שם, או איך הוא קשור לנושא בדיוק, ואז לצאת, להגדיל את ה- Bounce Rate ולהקטין את ה- Average Time on Page.

לכן ה- Take Away של הסעיף הזה הוא שמוטב לכם לבחור קטגוריות ברורות ומובחנות גם עבור מנוע החיפוש ובעיקר עבור הגולשים שלכם.

 

4. Filtering (סינון תתי נושאים בעלי נפח חיפושים נמוך)

עד השלב הזה אתם כבר אמורים לדעת מהם הנושאים שישרתו את הגולשים שלכם, מהם הביטויים שיבטאו את אותם נושאים (בעלי נפחי חיפוש גבוהים) וגם איך לייצר סגרגציה-נושאית כך שלא יקרה שום מצב שבו תוכן מסוים יכול בטעות להתאים לשתי קטגוריות. השלב הנוכחי מטרתו לעזור לכם לסנן לא רק את הביטויים שיש להם נפחי חיפוש נמוכים, אלא גם לסייע לכם להבין אילו ביטויים תרצו להכניס לתפריט העליון.

למה זה כל כך משנה מה קורה בתפריט העליון אתם וודאי שואלים… התפריט העליון (כמו כל פיצ'ר site-wide אחר) מקנה הרבה מאד כוח לקישורים שהוא מעביר. משתי סיבות מובנות: ככל שרכיב מסוים נמצא יותר למעלה בעמוד כך מנוע החיפוש מקנה לו יותר כוח, וגם עצם היותו פזור לכל רוחב האתר מקנה לקישורים שלו הרבה חשיבות.

בואו נסתכל על דוגמה מאתר מתכונים:

אתר מתכונים של פסקל פרץ

 

האתר של פסקל פרץ, הוא דוגמה טובה הממחישה עד כמה היררכיולוגיה של אתר היא עניין של בחירה. מתכון הוא דבר פלואידי וגמיש ויכול להשתנות מטעם-לטעם, מאופי של בשלן אחד-לאחר. פסקל, בחרה להתייחס באתר שלה ל- 10 סוגי קטגוריות (מסומן באדום) של מתכונים, אמנם יש עוד עשרות רבות של קטגוריות אליהן יכלה להתייחס (שלא לדבר על אינסוף המתכונים שיכולים לבוא לידי ביטוי בכל אחת מהן). זו ללא ספק בחירה לא פשוטה: מצד אחד השאיפה היא להציג הכל מהכל, מצד שני זה פשוט בלתי אפשרי לייצר עומס וויזואלי ולהכביד על הגולשים. אני יכול להתווכח על שמות הקטגוריות והמיקום של התפריט, אך ללא ספק רואים שהיא ניסתה בצורה חכמה לייצג את המגוון הרחב. אגב, בתבונה רבה היא בחרה "קטגוריה פתוחה" הנקראת "מיוחדים" – שם היא תוכל להכניס כל מתכון שלא מוצא את מקומו ב- 9 הקטגוריות האחרות.

בתהליך הסינון של אילו עמודים או תתי-קטגוריות יכנסו לתפריט העליון, נסו ליצור איזון בין נפחי חיפוש גבוהים לתכנים שבאמת ישרתו את הגולשים שלכם ואת המטרה של האתר.

 

במאמר זה מניתי 4 שלבים שונים בהיררכיולוגיה של אתר, ופסעתי על-פני דוגמאות שונות הלקוחות מעולמות תוכן מגוונים. תהליך ההחלטה על המבנה ההיררכי של אתר כרוך בלא מעט וויתורים ובהרבה סינון ותעדוף. אמנם, למרות שההחלטה היא קשה ותמיד כנראה תחושו קרועים בין מה לעשות לטובת SEO לבין מה הגולשים רוצים, זכרו שברוב המקרים מה שטוב לגולשים טוב גם למנוע החיפוש.

 

האם יש לכם טיפים לחלוקה היררכית נכונה של אתר? אם כן, אשמח שתרשמו את התובנות שלכם למטה בתגובות וכך תוכלו לתרום לבעלי עסקים ומקדמי אתרים אחרים. 

אם נתתי לכם ערך והמאמר הזה סייע לכם במאמצי ה- SEO, אשמח שתשתפו בפייסוש 🙂

אודות המחבר

SEO Expert at 888 Holdings

עופר לנגר, בוגר תואר שני באוניברסיטת ת"א בפקולטה לתקשורת, כיום משמש בתפקיד SEO Expert בחברת 888 אחזקות, כמי שאמון על אסטרטגיית ה- SEO של הארגון. בעבר היה VP of SEO Services ב- Angora Media Group. במסגרת תפקידו כמנהל תחום קידום אורגני, היה אחראי על קידום תאגידים כמו תנובה, דואר ישראל, תאגיד התקשורת בינת, מיטב דש, אמריקן לייזר, השף הלבן ועוד.